http://pluto.huji.ac.il/~mselio/mahshevet-22-pp-3-52-elior.pdf

כמה ציטוטים: עמ' 42: העירים החוטאים לימדו את בני האדם את לוח הירח.

עמ' 49: בית צדוק ואנשי בריתם ... כונו מאוחר יותר בידי מתנגדיהם בשם צדוקים, ומסורותיהם נדחקו לתהום הנשיייה.

מסורת בית צדוק ... נדחקה הן מן הזיכרון החשמונאי שנגדו נאבקה במשך מאה ועשרים שנה, הן מן הזיכרון הפרושי שהתנגד למסורת בית צדוק לאחר החורבן, בשעה שביקש לכונן סדר חדש, לוח חדש וזיכרון חדש.

המסורות השונות מלפני הספירה על ... הקשורות ... ללוח הירח וללוח השמש ...  לבני חושך החיים על פי לוח הירח ... ולבני אור, החיים על פי לוח השבתות השמשי, שנלמד בימי חנוך ומלכי צדק, והונחל שנית בימי משה ואהרון, כאמור בפתיחת ספר היובלים.

Nachfolgend zwei Zitate aus dem hebräischen Artikel von Frau Professor Rachel Elior:

Seite 42: Die gefallenen Engel lehrten die Menschen den Mondkalender.

Seite 49: Das Haus Zadok und die mit ihm Verbündeten ... wurden später von ihren Gegner mit dem Namen Zadokim bezeichnet, und ihre Traditionen wurden in die Tiefe der Vergessenheit verdrängt.

Die Tradition des Hauses Zadok wurde sowohl aus der Erinnerung der Hasmonäer ausgelöscht, die während 120 Jahren dagegen kämpften, als auch aus der Erinnerung der Pharisäer, die gegen die Tradition der Sadduzäer waren und nach der Zerstörung des Tempels eine neue Ordnung, einen neuen Kalender und eine neue Erinnerung schaffen wollten.

Die verschiedenen Traditionen vor der Zeitrechnung ... sind verbunden ... mit dem Mondkalender und mit dem Sonnenkalender ... die Söhne der Finsternis leben nach dem Mondkalender ... und die Söhne des Lichtes leben nach dem Sonnenkalender, der gelehrt wurde in den Tagen von Henoch und Malkizedek, und zum zweiten Mal eingeführt wurde in den Tagen von Mosche und Aharon, wie in der Eröffnung des Buches der Jubiläen gesagt wird.

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/2.htm

(טו) וביום הרביעי ברא את השמש ואת הירח ואת הכוכבים, ויתן אותם ברקיע השמים להאיר על כל הארץ. (טז) וישם אותם למושלי היום והלילה, ולהבדיל בין אור ובין חושך. (יז) ויעש אלהים את השמש לאות גדולה על הארץ, לימים ולשבתות לשנים וליובלים ולכל לתקופות השנה.

(כא) ויזרח להם השמש למרפא, ולכל אשר על הארץ לכל הצומח על הארץ ולכל עצים עושי פרי ולכל הבשר.

 

מלאכי ג, כ: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה."

 

4Q216, col. VI: 7-8

"ויתן השמש לאות גדול על הארץ לימים ולשבתות ולחדשים ולמועדים ולשנים ולשבועות השנים וליובלים ולכול תקופות השנים."

 

Buch der Jubiläen Kapitel 2:

"Und am 4. Tage machte er die Sonne, den Mond und die Sterne und setzte sie in die Feste des Himmels, dass sie über die ganze Erde leuchteten, und um über Tag und Nacht zu herrschen und zwischen Licht und Finsternis zu scheiden. Und GOTT machte die Sonne zu einem großen Zeichen über der Erde für Tage und für Sabbate und für Monate und für Feste und für Jahre und für Jahrwochen und für Jubiläen und für alle Zeiten der Jahre."

"Und die Sonne ging über sie auf zum Gedeihen und über alles, was auf der Erde ist, alles, was aus der Erde sprosst, alle fruchttragenden Bäume und alles, was von Fleisch ist."

 

Maleachi 3, 20: "Euch aber, die ihr Meinen Namen fürchtet, geht auf die Sonne der Gerechtigkeit, welche Heilung trägt auf ihren Fittichen."

 

Johann Maier übersetzt 4Q216 Kol. VI = Jub 2, 7-12 in "Die Qumran-Essener: Die Texte vom Toten Meer, Band II" auf Seite 175-176: "... Und Er setzte die Sonne zu einem großen Zeichen über die Erde, für Tage und für Sabbate und für Monate und für Festtermine und für Jahre und für Jahrwochen und für Jubiläen und für alle Jahreszeiten ... Dann strahlte über ihnen die Sonne auf zur Heilung und über alles, was auf der Erde, das ganze Gewächs aus der Erde und jeder fruchtbringende Baum und alles Fleisch."

 

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/6.htm

(נב) ויזנחו את ראש החודש וזמנו, ואת השבתות, ויתעו את כל דרכי השנים. (נג) כי ידעתי את הדבר, וכהיום הזה אגידהו לך ולא אל בינתי אשען, כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים, מיוסדות חלוקת הימים. (נד) ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם.
(נה) והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה. (נו) ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד. (נז) וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל. (נח) לכן הנני מצווך ומעיד בך למען תעיד בם. (נט) כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים. (ס) ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד...

 

Buch der Jubiläen Kapitel 6:

"Denn ich weiß und von jetzt ab will ich es dir kund tun, und zwar nicht aus meinem eigenen Herzen, sondern ein Buch ist vor mir geschrieben, und auf den himmlischen Tafeln ist die Einteilung der Tage angeordnet, auf dass sie die Feste des Bundes nicht vergessen, und sie werden in den Festen der Heiden wandeln unter ihrer Verirrung und hinter ihrer Unkenntnis her. Und es wird Leute geben, die den Mond genau beobachten; denn dieser verdirbt die Zeiten und geht von Jahr zu Jahr 10 Tage vor. Deswegen werden ihnen Jahre kommen, wo sie den Tag des Zeugnisses verderben und zu einem verachteten Tage machen und einen unreinen Tag zum Fest, und alles werden sie vermengen, die heiligen Tage mit unreinen und den unreinen mit einem heiligen Tag. Denn sie werden Monate und Schabbate und Feste und Jubiläen auflösen. Deswegen gebiete ich dir und lege dir Zeugnis ab, damit du ihnen bezeugst; denn nach deinem Tode werden deine Kinder verderbt handeln, dass sie das Jahr nicht zu nur dreihundertvierundsechzig Tagen halten ..."

 

סרך היחד טור א, 15-13: "ולא לצעוד בכול אחד מכול דברי אל בקציהם ולא לקדם עתיהם ולא להתאחר מכול מועדיהם."

 

"ויסבר להשניה זמנין ודת." דניאל ז, כה

 

Gemeinderegel 1QS 1, 13 – 15: "Und nicht zu überschreiten irgendeines von all den Worten Gottes zu ihren Zeitabschnitten, ihre Zeiten nicht vorzuverlegen und nichts zu verschieben von all ihren Festterminen."

 

"... und er wird sich unterstehen, Zeiten und Religionsgesetz zu ändern."  Daniel 7, 25

 

מנחם קיסטר: מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך שני, עמ' 443-442:

"בשורת מחקרים (1957-1953) ניתחה אני ז'ובר (Jaubert) את התאריכים המופיעים בספר היובלים והשוותה אותם למידע העולה ממקורות כוהניים במקרא. מסקנתה המפתיעה הייתה כי הלוח של ספר היובלים הוא זה שעמד בבסיס החיבורים הכוהניים בתורה, כגון רשימת המסעות של בני ישראל בספר במדבר, וכן בבסיס חיבורים כוהניים אחרים מימי גלות בבל ואילך. במקביל למחקריה אלו נתגלו מגילות לוח ראשונות מקומראן, שהעידו על ההמשכיות בין הלוח של ספר היובלים ללוח של היחד. לפיכך קבעה ז'ובר, בין יתר מסקנותיה, כי לוח השנה של 364 יום הוא שנהג במקדש בירושלים במשך מאות השנים הראשונות שאחרי שיבת ציון, ואילו הלוח הירחי השמשי של חז"ל הונהג במקדש רק בתקופה מאוחרת. ג'יימס ונדרקם בחן את מסקנותיה ואישש את עיקרן, תוך שהוא מתארך את הנהגת הלוח הירחי השמשי במקדש לימי גזרות אנטיוכוס, (על פי דניאל ז, כה). לפי שיטה זו בני היחד החזיקו בלוח השנה היהודי העתיק והמקורי של 364 יום, ונלחמו נגד חוגי הפרושים, שאימצו את הלוח הפגני של אנטיוכוס."

 

Menahem Kister: The Qumran Scrolls and their World - Volume Two, p. 442-443:

Annie Jaubert hat in einer Forschungsreihe (1953-1957) die Daten im Buch der Jubiläen untersucht und mit den Informationen aus priesterlichen Quellen der Bibel verglichen. Das überraschende Ergebnis war, dass der Kalender des Buches der Jubiläen die Basis für die priesterlichen Texte in der Torah ist, wie die Aufzählung der Reisen der Kinder Israel im 4. Buch Mose, und ebenso für andere priesterliche Schriften aus der Zeit des babylonischen Exils und danach. Parallel zu ihren Forschungen wurden die ersten Kalenderrollen in Qumran entdeckt, die die Kontinuität zwischen dem Kalender des Buches der Jubiläen und dem Kalender der Gemeinschaft bezeugen. Daraus schloss Jaubert, unter anderem, dass der Jahreskalender von 364 Tagen derjenige war, welcher im Tempel in Jerusalem während der ersten Jahrhunderte nach der Rückkehr aus dem Exil galt, während der Mondkalender der Weisen erst in späteren Zeitperioden eingeführt wurde. James VanderKam untersuchte ihre Ergebnisse und bekräftigte ihre Grundlagen, indem er die Einführung des Mondkalenders im Tempel in die Zeit der religiösen Verfolgung durch Antiochus (nach Daniel 7, 25) datierte. Demnach hielten die Mitglieder der Gemeinschaft am alten und ursprünglichen jüdischen Kalender von 364 Tagen fest, und kämpften gegen Kreise von Pharisäern, die den heidnischen Kalender des Antiochus angenommen hatten.

 

11QPs,col. XXVII: 2-11

"ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש וסופר ונבון ותמים בכול דרכיו לפני אל ואנשים ויתן לו יהוה רוח נבונה ואורה ויכתוב תהילים שלושת אלפים ושש מאות, ושיר לשורר לפני המזבח על עולת התמיד לכול יום ויום לכול ימי השנה ארבעה וששים ושלוש מאות, ולקורבן השבתות שנים וחמישים שיר, ולקורבן ראשי החודשים ולכול ימי המועדות וליום הכפורים שלושים שיר ויהי כול השיר אשר דבר ששה וארבעים וארבע מאות, ושיר לנגן על הפגועים ארבעה. ויהי הכול ארבעת אלפים וחמישים. כול אלה דבר בנבואה אשר נתן לו מלפני העליון."

 

רחל אליאור: זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה, עמ' 144-143:

מספר המגילות העצום משקף רק חלק מהמכלול המקורי, שכן מקצתן אבדו, התפזרו ונכחדו בתמורות העתים. על אובדן מקצת המגילות במועדים קדומים ראו דברי יגאל ידין תשי"ח עמ' 93-91 המגילות הגנוזות ממדבר יהודה², המביא תרגום עדויות מימי אב הכנסייה אוריגנס (254-185) שחי בקיסריה וחיפש נוסחים שונים של המקרא ושל תרגומיו. אוריגנס כתב במהדורת ההקסאפלה, הנוסח המשושה של המקרא ותרגומיו ותעתיקיו ליוונית שערך במחצית הראשונה של המאה השלישית: "הנוסח השישי נמצא יחד עם ספרים אחרים עבריים ויווניים בכד חרס ליד יריחו בימי שלטונו של אנטוניוס בן סוורוס." אב הכנסייה ההיסטוריון אווסביוס מתאר בספרו על תולדות הכנסייה את עבודתו של אוריגנס ואומר: (כרך 6, 16): "על אחד מאלו [מנוסחי תהלים] ציין שמצאו ביריחו, בתוך כד חרס, בימיו של אנטוניוס בן סוורוס (כלומר הקיסר קראקאלה 217-211 לספירה)." עדות חשובה מצויה בדברי הפטריארך טימותיאוס מסלווקיה, ראש העדה הנוצרית הנסטוריאנית בחליפות העבסית שכיהן בבגדאד (819-726), באיגרת שנכתבה בסביבות 815: "שמעתי מפי כמה יהודים מהימנים שבאותה שעה עברו ונתקבלו לחיק הדת הנוצרית, שלפני עשר שנים בקירוב נתגלו מספר ספרים בתוך מבנה חצוב בסלע ליד יריחו [...] היהודים נהרו למקום בהמוניהם ומצאו ספרי תנ"ך וספרים אחרים הכתובים בכתב העברי, [...] כך סח לי אותו יהודי: מצאנו בין הספרים אף למעלה ממאתיים מזמורי תהלים לדויד."

 

11Q05 = 11QPs, Kol. XXVII, 2 - 11 = "David's Compositions"

"Und David, Isais Sohn, war weise und leuchtete wie das Sonnenlicht, ein Schriftsteller und verständig und redlich auf all seinen Wegen vor Gott und den Menschen. Da gab ihm JHWH einen verständigen Geist und Erleuchtung, und er schrieb Psalmen: dreitausendsechshundert; und Lieder, um sie zu singen vor dem Altar zum Brandopfer des regelmäßigen Opfers für jeden einzelnen Tag, für alle Tage des Jahres: dreihundertvierundsechzig; und zum Opfer der Sabbate zweiundfünfzig Lieder; zum Opfer der Anfänge von Monaten und für alle Festtermine sowie für den Versöhnungstag: dreißig Lieder. So waren alle Lieder, die er gesprochen hatte, vierhundertsechsundvierzig. Und Lieder zum Spielen zu den Pog'im (Fußnote: Die vier Tage, die jeweils als 31. des 3. Quartalmonats in den Sonnenjahrkalender (von 360 Tagen) eingeschoben werden): vier. So betrug das Ganze viertausendfünfzig. Und alle diese sprach er durch Prophetie, die ihm vor dem Höchsten gegeben worden war." Johann Maier in "Die Qumran-Essener: Die Texte vom Toten Meer, Band I" Seiten 340-341

 

"Wie weit und wie lange der Zadokidenkalender als kulttheologisch begründetes Zeitrechnungssystem für nichtpriesterliche Kreise nachvollziehbar blieb, ist eine andere Frage; es scheint sich alsbald nur mehr um ausgesprochen priesterliche Wissenstradition gehandelt zu haben, deren Nachleben noch da und dort bis ins Mittelalter hinein angedeutet erscheint. Das Rückgrat blieb auch dafür die fortlaufende Zählung der Priesterdienstturnusse und Priesterdienstzyklen, die ja noch für einige Jahrhunderte nach der Zerstörung des zweiten Tempels gut bezeugt ist." Johann Maier in "Die Qumran-Essener: Die Texte vom Toten Meer, Band III" Seite 138

 

4Q394  frei übersetzt nach Johann Maier "Die Qumran-Essener: Die Texte vom Toten Meer, Band II" Seiten 362 363

לוח מועדים: 4Q394

אלישע קימרון: מגילות מדבר יהודההחיבורים העבריים – כרך שני, עמ' 205

am sechzehnten ist Schabbat

בששה עשר בו שבת

am dreiundzwanzigsten ist Schabbat

בעשרים ושלושה בו שבת

am dreißigsten ist Schabbat

בשלושים בו שבת

am siebenten im dritten (Monat) ist Schabbat

בשבעה בשלישי שבת

am vierzehnten ist Schabbat

בארבעה עשר בו שבת

am fünfzehnten ist das Fest Schawuot

בחמשה עשר בו חג שבועות

am einundzwanzigsten ist Schabbat

בעשרים ואחד בו שבת

am achtundzwanzigsten ist Schabbat

בעשרים ושמונה בו שבת

nach dem Schabbat und dem zweiten Tag und einem dritten zusätzlichen (Tag)

עליו אחר השבת ויום השני השלישי נוסף

ist vollendet die Periode von einundneunzig Tagen

ושלמה התקופה תשעים ואחד יום

am ersten im vierten (Monat) ist Erinnerungstag (Quartalsbeginn)

באחד ברביעי יום זכרון

am vierten ist Schabbat

בארבעה בו שבת

am elften ist Schabbat

בעשתי עשר בו שבת

am achtzehnten ist Schabbat

בשמונה עשר בו שבת

am fünfundzwanzigsten ist Schabbat

בעשרים וחמשה בו שבת

am zweiten im fünften (Monat) ist Schabbat

בשנים בחמישי שבת

am dritten ist der Festtermin des Weines nach dem Schabbat

בשלושה בו מועד היין אחר השבת

am neunten ist Schabbat

בתשעה בו שבת

am sechzehnten ist Schabbat

בשש אשר בו שבת

undzwanzigsten ist Schabbat

בעשרים ושלושא בו שבת

am dreißigsten ist Schabbat

בשלושים בו שבת

am siebenten im sechsten (Monat) ist Schabbat

בשבעה בששי שבת

am vierzehnten ist Schabbat

בארבעה עשר בו שבת

am einundzwanzigsten ist Schabbat

בעשרים ואחד בו שבת

am zweiundzwanzigsten ist der Festtermin des Öls nach dem Schabbat

בעשרים ושנים בו מועד השמן אחר השבת

(am Tag) danach ist das Opfer des Holzes

אחריו קרבן העצים

am achtundzwanzigsten ist Schabbat (fehlen Zeilen)

בעשרים ושמונה בו שבת (חסרים טורים)

am acht(undzwanzigsten) ist Schabbat

(בעשרים)ושמונה בו שבת עלו אחר השבת

nach dem Schabbat und dem zweiten Tag und einem dritten zusätzlichen (Tag)

עלו אחר השבת ויום השני השלישי נוסף

ist vollendet das Jahr von dreihundertvierundsechzig Tagen

ושלמה השנה שלוש מאת וששים וארבעה יום

 

Das Jahr beginnt am 4. Tag, an dem die Lichter geschaffen wurden, d.h. am Mittwoch nach der Frühlings-Tag-und-Nachtgleiche, und hat jeweils 30, 30 und 31. Tage, so dass jedes Vierteljahr bzw. der 1., 4., 7. und 10. Monat am Mittwoch beginnt, der 2., 5., 8. und 11. am Freitag und der 3., 6., 9. und 12. am Sonntag. Aller 7 Jahre im Schmittajahr wird im 7. Monat 1 Woche hinzugefügt bzw. aller 28 Jahre 2 Wochen.

Im Sonnenkalender beginnt der Tag mit dem Sonnenaufgang!

Erstlingsopfer der Gerste, des Weizens, des Weins und des Öls im Abstand von jeweils 7 Wochen

Über den Ursprung von Jom Kippur: Buch der Jubiläen Kapitel 34

Einsetzung und Feier des Laubhüttenfestes: Buch der Jubiläen Kapitel 16

Monat

Tag

Datum

Wochentag

Biblisches Fest

1.

1.

29.3.2017

Mittwoch

Rosch Chodesch - Beginn des 1. Quartals

1.

14.

11.4.2017

Dienstag

Pessach

1.

15.

12.4.2017

Mittwoch

Chag haMazzot: 7 Tage

1.

26.

23.4.2017

Sonntag

Omer: Erstlingsopfer der Gerste

2.      

1.

28.4.2017

Freitag

Rosch Chodesch - Monatsbeginn

3.

1.

28.5.2017

Sonntag

Rosch Chodesch - Monatsbeginn

3.

15.

11.6.2017

Sonntag

Schawuot: Erstlingsopfer des Weizens

4.

1.

28.6.2017

Mittwoch

Rosch Chodesch - Beginn des 2. Quartals

5.

1.

28.7.2017

Freitag

Rosch Chodesch - Monatsbeginn

5.

3.

30.7.2017

Sonntag

Moed haTirosch: Erstlingsopfer des Weins

6.

1.

27.8.2017

Sonntag

Rosch Chodesch - Monatsbeginn

6.

22.

17.9.2017

Sonntag

Moed haJizhar: Erstlingsopfer des Oels

6.

23.

18.9.2017

Montag

Erstlingsopfer der Bäume: 6 Tage

7.

1.

27.9.2017

Mittwoch

Rosch Chodesch - Beginn des 3. Quartals

7.

10.

6.10.2017

Freitag

Jom Kippur

7.

15.

11.10.2017

Mittwoch

Laubhüttenfest: 7 Tage

8.

1.

27.10.2017

Freitag

Rosch Chodesch - Monatsbeginn

9.

1.

26.11.2017

Sonntag

Rosch Chodesch - Monatsbeginn

10.

1.

27.12.2017

Mittwoch

Rosch Chodesch - Beginn des 4. Quartals

11.

1.

26.1.2018

Freitag

Rosch Chodesch - Monatsbeginn

12.

1.

25.2.2018

Sonntag

Rosch Chodesch - Monatsbeginn

1.

1.

28.3.2018

Mittwoch

Rosch Chodesch - Beginn des 1. Quartals

 

Jahr

Schmittajahr

Hinzufügung im 7. Monat

Mittwoch = Neujahr

1881

Schmittajahr

Eine Woche

23.3.

1882

 

 

29.3.

1883

 

 

28.3.

1884

 

 

26.3.

1885

 

 

25.3.

1886

 

 

24.3.

1887

 

 

23.3.

1888

Schmittajahr

Zwei Wochen

21.3.

1889

 

 

3.4.

1890

 

 

2.4.

1891

 

 

1.4.

1892

 

 

30.3.

1893

 

 

29.3.

1894

 

 

28.3.

1895

Schmittajahr

Eine Woche

27.3.

1896

 

 

1.4.

1897

 

 

31.3.

1898

 

 

30.3.

1899

 

 

29.3.

1900

 

 

28.3.

1901

 

 

27.3.

1902

Schmittajahr

Eine Woche

26.3.

1903

 

 

1.4.

1904

 

 

30.3.

1905

 

 

29.3.

1906

 

 

28.3.

1907

 

 

27.3.

1908

 

 

25.3.

1909

Schmittajahr

Eine Woche

24.3.

1910

 

 

30.3.

1911

 

 

29.3.

1912

 

 

27.3.

1913

 

 

26.3.

1914

 

 

25.3.

1915

 

 

24.3.

1916

Schmittajahr

Zwei Wochen

22.3.

1917

 

 

4.4.

1918

 

 

3.4.

1919

 

 

2.4.

1920

 

 

31.3.

1921

 

 

30.3.

1922

 

 

29.3.

1923

Schmittajahr

Eine Woche

28.3.

1924

 

 

2.4.

1925

 

 

1.4.

1926

 

 

31.3.

1927

 

 

30.3.

1928

 

 

28.3.

1929

 

 

27.3.

1930

Schmittajahr

Eine Woche

26.3.

1931

 

 

1.4.

1932

 

 

30.3.

1933

 

 

29.3.

1934

 

 

28.3.

1935

 

 

27.3.

1936

 

 

25.3.

1937

Schmittajahr

Eine Woche

24.3.

1938

 

 

30.3.

1939

 

 

29.3.

1940

 

 

27.3.

1941

 

 

26.3.

1942

 

 

25.3.

1943

 

 

24.3.

1944

Schmittajahr

Zwei Wochen

22.3.

1945

 

 

4.4.

1946

 

 

3.4.

1947

 

 

2.4.

1948

 

 

31.3.

1949

 

 

30.3.

1950

 

 

29.3.

1951

Schmittajahr

Eine Woche

28.3.

1952

 

 

2.4.

1953

 

 

1.4.

1954

 

 

31.3.

1955

 

 

30.3.

1956

 

 

28.3.

1957

 

 

27.3.

1958

Schmittajahr

Eine Woche

26.3.

1959

 

 

1.4.

1960

 

 

30.3.

1961

 

 

29.3.

1962

 

 

28.3.

1963

 

 

27.3.

1964

 

 

25.3.

1965

Schmittajahr

Eine Woche

24.3.

1966

 

 

30.3.

1967

 

 

29.3.

1968

 

 

27.3.

1969

 

 

26.3.

1970

 

 

25.3.

1971

 

 

24.3.

1972

Schmittajahr

Zwei Wochen

22.3.

1973

 

 

4.4.

1974

 

 

3.4.

1975

 

 

2.4.

1976

 

 

31.3.

1977

 

 

30.3.

1978

 

 

29.3.

1979

Schmittajahr

Eine Woche

28.3.

1980

 

 

2.4.

1981

 

 

1.4.

1982

 

 

31.3.

1983

 

 

30.3.

1984

 

 

28.3.

1985

 

 

27.3.

1986

Schmittajahr

Eine Woche

26.3.

1987

 

 

1.4.

1988

 

 

30.3.

1989

 

 

29.3.

1990

 

 

28.3.

1991

 

 

27.3.

1992

 

 

25.3.

1993

Schmittajahr

Eine Woche

24.3.

1994

 

 

30.3.

1995

 

 

29.3.

1996

 

 

27.3.

1997

 

 

26.3.

1998

 

 

25.3.

1999

 

 

24.3.

2000

Schmittajahr

Zwei Wochen

22.3.

2001

 

 

4.4.

2002

 

 

3.4.

2003

 

 

2.4.

2004

 

 

31.3.

2005

 

 

30.3.

2006

 

 

29.3.

2007

Schmittajahr

Eine Woche

28.3.

2008

 

 

2.4.

2009

 

 

1.4.

2010

 

 

31.3.

2011

 

 

30.3.

2012

 

 

28.3.

2013

 

 

27.3.

2014

Schmittajahr

Eine Woche

26.3.

2015

 

 

1.4.

2016

 

 

30.3.

2017

 

 

29.3.

2018

 

 

28.3.

2019

 

 

27.3.

2020

 

 

25.3.

2021

Schmittajahr

Eine Woche

24.3.

2022

 

 

30.3.

2023

 

 

29.3.

2024

 

 

27.3.

2025

 

 

26.3.

2026

 

 

25.3.

2027

 

 

24.3.

2028

Schmittajahr

Zwei Wochen

22.3.

2029

 

 

4.4.

2030

 

 

3.4.

2031

 

 

2.4.

2032

 

 

31.3.

2033

 

 

30.3.

2034

 

 

29.3.

2035

Schmittajahr

Eine Woche

28.3.

2036

 

 

2.4.

2037

 

 

1.4.

2038

 

 

31.3.

2039

 

 

30.3.

2040

 

 

28.3.

2041

 

 

27.3.

2042

Schmittajahr

Eine Woche

26.3.

2043

 

 

1.4.

2044

 

 

30.3.

2045

 

 

29.3.

2046

 

 

28.3.

2047

 

 

27.3.

2048

 

 

25.3.

2049

Schmittajahr

Eine Woche

24.3.

2050

 

 

30.3.

2051

 

 

29.3.

2052

 

 

27.3.

2053

 

 

26.3.

2054

 

 

25.3.

2055

 

 

24.3.

2056

Schmittajahr

Zwei Wochen

22.3.