צוואת אברהם ליצחק:

 

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/21.htm

ובעצי העולה תשמר מקחת עצים אחרים לעולה מלבד עצי שקמה ועצי טשים ומקל שקד וגופר (כופר) ואלון וארז וברוש ואתרוג ועץ שמן והדס ודפנא וארז ערבה ובושם. (יז) מאת מיני עץ האלה תערוך תחת האש על המזבח אחרי אשר בחנת מראהו ולא תשים עליו כל עץ נבקע ושחור מראה. (יח) עץ קשה ותמים דשן ורענן יהיה, ולא עץ יבש כי ריחו נמר ולא עמד טעמו בו. (יט) מלבד העצים האלה לא תשים עץ אחר, כי אין ריח בו, והעלית ריח ניחוחו השמימה.

 

מגילת המקדש מתארת בטור כג, שורה 11 עד טור כד, שורה 16

איך יקריבו שנים עשר מטות ישראל על העצים עולה ליהוה:

ביום הראשון לוי ויהודה,

ביום השני בנימין ובני יוסף (אפרים ומנשה),

ביום השלישי ראובן ושמעון,

בים הרביעי יששכר וזבולון,

ביום החמישי גד ואשר,

ביום הששי דן ונפטלי.

Abrahams letzte Worte an Isaak:

 

Buch der Jubiläen Kapitel 21: Und betreffs des Opferholzes hüte dich, daß du nicht anderes Holz für den Altar darbringst außer folgenden: Zypresse, Wacholder, Mandel, Fichte, Zeder, Ceven, Palme, Ölbaum, Myrrhe, Lorbeer, Zitrone, Juniperus und Balsambaum. Und von diesen Bäumen lege unter das Ganzopfer auf dem Altar solche, deren Aussehen geprüft ist, und lege kein gespaltenes oder dunkles Holz hin, sondern feste Hölzer, an denen kein Flecken ist, vollkommenes und neues Gewächs. Und lege kein altes Holz hin, denn sein Duft ist verschwunden; denn der Duft ist nicht mehr an ihm wie zuerst. Außer diesen Hölzern sollst du kein anderes hinlegen; denn sein Duft ist fort, und der Geruch seines Duftes steigt nicht zum Himmel empor. Beobachte dieses Gesetz und tue es, mein Sohn, damit du recht handelst in all deinem Werk.

 

Die Tempelrolle beschreibt in Spalte 23, Zeile 11 bis Spalte 24, Zeile 16

wie die 12 Stämme Israels ihre Opfer zum Holzweihfest bringen:

am 1. Tag Lewi und Jehudah,

am 2. Tag Benjamin und die Söhne Josefs (Efraim und Menasche),

am 3. Tag Ruben und Schimeon,

am 4. Tag Issachar und Sebulon,

am 5. Tag Gad und Ascher und

am 6. Tag Dan und Naftali.

 

נחמיה י, לה: "והגרלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבותינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה."

 

Nehemia 10, 35: "Und Lose warfen wir, die Priester, die Lewijim und das Volk, über die Holzspende, es zu bringen in das Haus unseres Gottes, das Haus unserer Väter, zu bestimmten Fristen, Jahr aus, Jahr ein, um zu brennen auf dem Altare des Ewigen, unseres Gottes, wie in der Torah geschrieben ist."